תנועת הרא קרישנה מזוהה בעולם בשמות Hare Krishna וכן International society for Krishna consciousness (ובראשי תיבות ISKCON) ו-Bhakti Yoga ובישראל נהוג לכנותה גם "תודעת קרישנה" ו"יוגה של אהבה". התנועה שואבת את השראתה מתנועת הבהקטי, שצמחה במאה ה–16 בחבל בֵּנגל שבמזרח הודו, בתוך זרם הוַיְשְׁנַוַה בתרבות ההודית ונסמכת מבחינה תיאולוגית על כתבי ה-"בהגווד-גיטה". התנועה רואה בקרישנה אל אחד ויחיד, ואת המקדישים עצמם לאל זה, קרי לתודעה הפילוסופית ולפרקטיקה הנגזרת מהכתבים העתיקים, היא מכנה "דּבִֵקים" (Devotees).

התנועה הגיעה למערב באמצעות Srila Prabhupada, גורו הודי ונצר לשרשרת ארוכה של מורים בתודעת קרישנה. שרילה פרבהופאדה נשלח מהודו לארה"ב בשנת 1965 על ידי מורהו, בהקטיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי (בן לשושלת הוראה מוסמכת בזרם הוַיְשְׁנַוַה). בארה"ב פרבהופאדה לימד, כתב ותרגם ספרים שהתבססו על ה-בהגווד-גיטה וביסס את הפרקטיקה של שירת מנטרת "הרא קרישנה" המסורתית (שירת שמות האל) ברחובות ובפארקים בערים מרכזיות. תנועת ISKCON הוקמה על ידו בארה"ב בשנת 1966 והתפשטה ברחבי העולם במהירות; שרילה פרבהופאדה הכריזמטי הרצה ולימד בכל אמריקה הצפונית, באירופה, אמריקה הלטינית, אוסטרליה ומזרח אסיה. במדינות שבהן ביקר הגורו הוקמו מקדשים, קהילות ומוסדות חינוכיים של התנועה וכך נפוצה תודעת קרישנה והצטרפו אליה דבקים נוספים.

בישראל החלו ניסיונות להקים גרעין של ISKCON בשנות ה-70 של המאה הקודמת ובשנת 1977 הוקם מרכז רשמי ראשון של התנועה. במהלך שנות ה-80 הצטרפו אל התנועה דבקים נוספים, אשר קיבלו על עצמם את הדרכתו הרוחנית של הגורו Bhagavan Swami מטעם ISKCON. בסוף שנות ה-90, כאשר האחרון עזב את התנועה העולמית, נוצר פיצול בתנועה הישראלית: זוג מתרגלים וותיקים בשם דורית וגד לובן עברו ליישוב חריש, שם הצטרפו אליהם דבקי קרישנה נוספים. מתרגל וותיק נוסף בשם ג'גדיש (Jagadish) עבר להתגורר באריאל והקים בה קבוצה מקבילה. כיום, תודעת קרישנה פועלת בארץ בשני אופנים – הראשון הוא אינדיבידואליסטי וכולל דבקים אשר לומדים ומתרגלים את תודעת קרישנה בצורה עצמאית. האופן השני הוא קולקטיבי ומתייחס לשתי הקבוצות הנ"ל. הקבוצות באריאל ובחריש פועלות בנפרד ומיישמות את הפרקטיקות של התנועה באופן מעט שונה.

אי.ס.ק.ו.ן ישראל – הקבוצה באריאל

הרוב המוחלט של הדבקים בקבוצה זו הם יוצאי בריה"מ לשעבר ולצד אירועים משותפים הם מקיימים חיים נפרדים במסגרות משפחתיות. עם זאת, מספר מצומצם של דבקים שאינם חיים במסגרת משפחתית חולקים דירה בעיר. הקבוצה אינה מתאפיינת במבנה ארגוני היררכי עם מנהיג רוחני יחיד. אחד הפעילים בקבוצה טוען כי לא ניתן להצביע על הרכב סוציו אקונומי הומוגני בין חבריה. לדבריו, קשה גם להצביע על כמות משתתפים מדויקת, אך באירועים מרכזיים של הקבוצה משתתפים לערך 200-160 איש.

יוגה של אהבה – הקבוצה בחריש

הגרעין המרכזי של קבוצה זו הפועל ביישוב חריש שבשומרון מונה כ-40-50 איש, רובם בעלי משפחות. קבוצה זו פועלת כקהילה שיתופית, למעט בהיבט הכלכלי. הדבקים נפגשים מדי שבוע לארוחות, ללימוד ולקיום פרקטיקה רוחנית. הקהילה מונהגת על ידי בני הזוג דורית וגד לובן ומרבית חבריה הם ממעמד סוציו אקונומי בינוני ובעלי מקצועות חופשיים.