//הסיינטולוגיה – תקציר הדוח

הסיינטולוגיה – תקציר הדוח

כנסיית הסיינטולוגיה החלה את דרכה בשנות החמישים בארה"ב וצמחה מתוך 'הדיאנטיקה', תנועה פסיכותרפויטית פופולרית שפיתח הסופר ל. רון הבארד. כתביו של הבארד משמשים עד היום כבסיס הרעיוני והמקור לפרקטיקה של הכנסייה והוא מהווה אישיות נערצת ומרכזית בקרב הסיינטולוגים. מאז היווסדה התרחבה הכנסייה לכדי רשת מסועפת של ארגונים; חלקם ארגוני מטה בין-לאומיים האחראים על הובלת סדר היום הכנסייתי בעולם ואחרים ארגונים מקומיים מגוונים. נכון לשנת 2009, לכנסייה הסיינטולוגית היו כ-1000 סניפים ב-74 מדינות בעולם. מאז מותו של הבארד ב-1986, עומד בראש הכנסייה דיוויד מיסקביג' (Miscavige), מתלמידיו הקרובים.

עפ"י הסיינטולוגיה, האדם הוא למעשה ישות רוחנית המכונה 'תטן', המתגלגלת במחזורי חיים חוזרים ונשנים ומכוסה בדפוסי חשיבה, צלקות וטראומות שמונעות ממנה לבוא לידי ביטוי שלם. מטרת הפרקטיקה הסיינטולוגית, המכונה 'אודיטינג', היא לערוך ניקוי וטיהור רגשי של אותה ישות רוחנית, באופן שיאפשר לסיינטולוג להצליח בכל תחומי חייו וליהנות מבריאות גופנית ונפשית גם יחד. האודיטינג הוא מעין דיאלוג בין מתשאל ('אודיטור') ומתושאל והוא נעשה באמצעות מכשיר המכונה 'אי-מיטר' (E-meter), שהכנסייה מחזיקה בזכויות היוצרים בקשר אליו, כמו בקשר לרבות מהטכניקות שפיתח הבארד.

סולם ההתקדמות הרוחנית של הסיינטולוגים מכונה 'הגשר אל החופש המוחלט' וההכשרה אליו כולל דרגות משנה שונות, שאחת הבולטות שבהן היא 'קליר'. זוהי הדרגה המקסימלית שאליה ניתן להגיע בישראל, כאשר יתר ההכשרה מוצעת בחו"ל. למעט הפרקטיקה, הסיינטולוגיה איננה כוללת טקסים או מערך ליטורגי מסודר, ולמרות שהיא רואה בעצמה דת במלוא מובן המילה, היא איננה דורשת וויתור על דתיות אחרת – כך שאדם יכול לשמור על אמונותיו הדתיות הקודמות ובה בעת להפוך לסיינטולוג. נתיב הכשרה אפשרי נוסף הוא רכישת מקצוע האודיטור. בשני המקרים התהליך לוקח מספר שנים ועלותו הכוללת היא כ-80,000 ₪. בישראל יש, בימינו, כ-165 אנשים שהגיעו לשלב 'קליר', וכ-75 אודיטורים מוסמכים.

הסיינטולוגיה פועלת ברחבי העולם במבנה היררכי מרובע: ארגוני הנהלה, שרובם באנגליה ובארה"ב, מפקחים על 'ארגונים אידאלים' של הסיינטולוגיה הפועלים במדינות שונות בעולם, ותחת הארגונים האידיאליים פעילים 'מרכזים' וכן 'קבוצות שדה' ו-'אודיטורים'. המרכזים וקבוצות השדה פועלים מול הכנסייה בשיטה של זכיינות בכל האמור בקניין הרוחני ביחס לתוכן, הסמלים, השיטות והטכנולוגיה של הכנסייה.

הסיינטולוגיה היא ללא ספק התנועה הדתית החדשה הפעילה ביותר מבחינה משפטית וביחס אליה התעצבו רבים מן התקדימים המשפטיים החשובים בעולם בתחום התנועות הדתיות החדשות. בכלל, מאז הקמתה הסיינטולוגיה היא יעד בולט לפעילותן של תנועות אנטי-כיתתיות ולטענות בדבר שטיפת מוח, ניצול כלכלי והתעללות פיסית ורגשית. טענות לגבי היעדר שקיפות ביחס למוסדותיה של הסיינטולוגיה ואופייה הריכוזי, הסודי והמסתגר, לצד סיקור נרחב של משברים משפחתיים של סלבריטאים ויוצאי הכנסייה, אינם תורמים ליחסי הציבור של הכנסייה ולפרופיל הציבורי שלה. מאידך גיסא, הסיינטולוגיה הוכרה רשמית כדת על-ידי כ-30 מדינות.

הכנסייה החלה את פעילותה בארץ בשנות החמישים, אך היא פועלת באופן מוסדר רק מאז שנת 1976, שאז נפתח מרכז ראשון בתל-אביב. בעבר התרכזה הפעילות הסיינטולוגית בארץ במרכזים וקבוצות שדה שונות, אך בשנת 2012 נפתח "המרכז לסיינטולוגיה ישראל" ביפו; ארגון חדש ומפואר שהוקם במשכנו של תיאטרון 'אלהמברה' לשעבר. פתיחת הארגון היא חלק משינוי ארגוני רחב של הכנסייה, ששמה כעת דגש על 'ארגונים אידאלים' (כגון המרכז ביפו), העומדים בקשר ישיר עם הכנסייה העולמית ומספקים הכשרה והשתלמויות לקהל הרחב, לחברי הכנסייה, למרכזים ולקבוצות השדה השונות. בנוסף, מפעילה הסיינטולוגיה בארץ את העמותות 'מגן לזכויות אנוש', 'ישראל אומרת לא לסמים' ו'מאוחדים למען זכויות אדם'.

הארגון ביפו מעסיק כ-130 חברי צוות והוא בנוי במודל ארגוני המזכיר במהותו גוף עסקי (ראו פירוט ושמות מספר חברי הנהלה בגוף הדו"ח). הארגון מציע מגוון רחב של קורסים, אירועים ציבוריים ופעילויות תרבות, ורואה עצמו כמעניק 'שירותים' (כך גם בטרמינולוגיה הפנימית שלו) משלושה סוגים: שירותי מבוא הניתנים חינם, שירותים בסיסיים והכשרות מתקדמות שמטרתן היא להפוך לאודיטור, או להגיע לדרגת קליר באמצעות מפגשי אודיטינג מרובים, שני האחרונים בתשלום.

המאמצים הרבים שהושקעו בהקמת הארגון ביפו והעובדה שרבים מאנשי הצוות במרכזים וקבוצות שדה שונות עוברים בימים אלו מחדש הכשרות, וזאת בהתאם לדרישה שהכנסייה העולמית העבירה לכלל הסיינטולוגים בעולם, הביאה לירידה בנפח הפעילות ברבים מהמרכזים, כך במרכז 'דימור' בת"א ובמרכז שפעל בעבר בכרמיאל ונכון להיום איננו פעיל. מעבר לכך, פועלים כיום מרכז במושב זיתן, שתי קבוצות שדה בתל-אביב וכן אודיטורים במקומות שונים בארץ.

בשנת 2012 פרסם דני למברגר, סיינטולוג וותיק שעמד בראש "מרכז דרור" בחיפה מכתב שיוצא נגד הנהלת הכנסייה הסיינטולוגית. המכתב כלל טענות שונות נגד הכנסייה, בין היתר על רקע כלכלי וניהולי, וקרא לסיינטולוגים אחרים להצטרף אליו. למברגר וזוגתו התנתקו מן הכנסייה והקימו את 'עמותת הסיינטולוגים החופשיים בישראל', תוך שהם ממשיכים לפעול במרכז דרור (כמרכז נפרד שאינו כפוף עוד לכנסייה) ולדגול בתורותיו של הבארד.

בשונה מן המצב במקומות אחרים בעולם, הפרופיל התקשורתי-ציבורי של הסיינטולוגיה (שממעטת להשתמש בישראל בשם 'כנסייה' מסיבות מובנות) נמוך יחסית. אמנם התנועה מופיעה ברשימת 'המרכז לנפגעי כתות' ומסווגת ככת, הופיעה בדו"ח ממשלתי (דו"ח "תעסה-גלזר")  משנת 1987 והיא מדי פעם יעד להפגנות – אך אין להשוות זאת למידת החשיפה התקשורתית והמעורבות בליטיגציה של הארגון בחו"ל.

הורדת הדוח המלא

הורדת הדוח

בעמוד זה הופיע תקציר הדוח. לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

נובמבר 2015|תגיות: , , |